נגישות
  • ניווט בעזרת מקלדת
  • התאמה לעוורי צבעים (גווני שחור/לבן)
  • התאמה לכבדי ראיה (צבעוניות הפוכה)
  • פונט נגיש
  • AAA
  • ביטול הנגישות (תצוגה רגילה)
  • נוסף לסל קניות:

header

ראייה ירודה

ראייה ירודה או ראייה לקויה הוא מצב בו חל שיבוש או אי סדירות בתפקודי הראייה כתוצאה ממחלה או טראומה. מצב זה גורם לקשיים בראייה שבדרך כלל לא ניתן להתגבר עליהם באמצעות ניתוח, תרופות, עדשות או משקפיים רגילים. ראייה ירודה גורמת בדרך כלל לקשיים בתפקוד, מאחר שהאדם מורגל לתפקד על פי תמונה חזותית שכעת היא משובשת. השינויים בתפקוד אינם תוצאה של מחלה אלא הם מושפעים גם מתגובות הפרט, המשפחה וחברים קרובים ומהתמיכה המעשית והנפשית המוצעת למתמודדים עם מצב זה. אחד מכל תשעה אנשים מעל גיל 65 ואחד מכל ארבעה אנשים מעל גיל 85 מתמודדים עם בעיה של ראייה ירודה. על פי הערכות, על כל אדם אחד המוכר למערכת שירותי השיקום כבעל ראייה ירודה יש ארבעה ­ חמישה אנשים במצב זה שאין יודעים עליהם.

סימנים המצביעים על התדרדרות הראייה

מספר סימנים בולטים יכולים להעיד על שינוי משמעותי בראייה, ואלה הם:

  1. עיוות התמונה או ראייה חלקית שלה ותחושה אפלוליות.
  2. כאב בתוך העין וסביבה.
  3. כמות רבה של דמעות או הפרשות מהעיניים
  4. נפיחות העפעפיים או בליטות העיניים.
  5. ראייה כפולה.
  6. נצנוצי אור, הילה סביב מקור תאורה או ראיית כתמים צפים.
  7. חוסר שליטה פתאומי באחת העיניים או בשתיהן.
  8. שינויים בצבע העין או העיניים.
  9. קושי לקרוא דפוס בגודל סטנדרטי.
  10. עייפות רבה כתוצאה מפעילות הדורשת ראייה.

ביטויים מעשיים של הידרדרות הראייה:

  1. ראייה מטושטשת, ראיית גושים וראיית מתאר כללי בלבד.
  2. איבוד הראייה המרכזית המבוטא בקושי לקרוא ולכתוב ובראיית פרטים.
  3. "חורים" בתמונה הכללית שבה מביטים – אם בקריאה ואם בצפייה למרחק.
  4. איבוד המקטע ההיקפי של המרחב בו מביטים, המשפיע בעיקר על ניידות.
  5. ראייה של מחצית התמונה בלבד בה מביטים.
  6. קשיי הסתגלות לשינויים ברמת האור, בעיקר בתנועה מהבית החוצה ולהפך.

כאשר מופיע אחד הסימנים שצוינו לעיל, או כל סימן אחר המפריע לתפקוד הראייה חשוב לפנות מיד לרופא עיניים ולהיוועץ בו, גם אם לא חשים בכאב. בכלל, מוצע לכל מי שעובר את גיל 50 לערוך בקור שגרתי לבדיקת מעקב אצל רופא עיניים לפחות פעם אחת בשנה

משתנים המשפיעים על תגובת הפרט להתדרדרות הראייה

איבוד משמעותי של ראייה גורם לתחושת אבדן, חרדה ומצוקה שיש להן השלכות התנהגותיות. רוב האנשים המתנסים בתהליך של איבוד ראייה עוברים יחד עם בני משפחתם תקופה סוערת וקשה, שמשכה אינו ניתן לניבוי, והם מתקשים להבין שניתן לעזור להם במצבם . לעומתם ימצאו רבים שבשל לאבד עצמאות מעוניינים ללמוד ולאמץ טכניקות שתאפשרנה להם לנהל אורח חיים עצמאי. אנשים העוברים תהליך של איבוד ראייה חשים לעיתים כי אינם זוכים להבנה מצד הסובבים אותם הם חשים הגנת יתר או דחייה מצד אנשים בסביבתם המיידית. יש כאלה המנסים להסתיר את עובדת איבוד הראייה עד כדי התבודדות וניתוק חברתי. יש החוששים לאבד את מעמדם בקהילה אם ישויכו לקבוצת העיוורים אשר הסטיגמה כלפיהם מלווה בדעות קדומות שליליות. אין לקבל את השינויים בראייה כתהליך טבעי של ההזדקנות כמצב "שצריך לחיות אתו"; מומלץ לאתר בקהילה מקורות שמהם ניתן לקבל סיוע מעשי ונפשי למצב זה.

יש מחלות הגורמות לשינויים חדים בראייה ­מראייה לאי ראייה­ (עיוורון מוחלט) ושוב לראייה רגילה. שינויים קיצוניים אלו גורמים מצב של בלבול נפשי כתוצאה ממצבי רוח הנעים מייאוש לתקווה, התנודות במצבי הרוח מעייפות נפשית וכשהן מתרחשות לאורך זמן הן מחלישות את החוסן האישי.

ההשלכות הנפשיות של איבוד הראייה גדולות יותר אצל אנשים החווים בו זמנית מספר אבדנים פיזיולוגיים ו/או נפשיים הקשורים לתהליך ההזדקנות כגון: איבוד השמיעה, איבוד חושי הריח, הטעם והמישוש, איבוד הכוחות הפיזיים, שינויים בזמן תגובה, שינויים משמעותיים ביכולת כלכלית, איבוד התפקידים המסורתיים בבית, במשפחה ובקהילה, כמו כן גם ניתוק מאנשים קרובים המעניקים אהבה. כל אדם מגיב באופן שונה לאיבוד הראייה.

אפשר לסייע לבן משפחה או לידיד הלוקה בראייה ירודה

אנשים רבים שעברו תהליך של איבוד ראייה מספרים כי הדברים שעזרו להם ביותר הם אלה:

  • הכרות ומפגשים עם אנשים אחרים במצבם.
  • פעילות בדרכים שסייעו במקרים של משברים אחרים קודמים.
  • קבלת תמיכה מבני משפחה וחברים.
  • תחושת המחויבות כלפי משפחתם ו/או כלפי הקהילה להמשיך ולתפקד.
  • קבלת עצות מעשיות ורכישת מיומנויות לתפקוד במצב של ראייה ירודה.
  • שימוש באביזרי ראייה מיוחדים לראייה ירודה. מידע עדכני על חידושים לשיפור התפקוד של הלוקים בראייה ירודה.